#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 1 האם מזמנין ישראל וגוי על בני מעים, והאם מותר לאכול מבהמה אחר שנשחטה קודם שתצא נפשה לישראל ולגוי?	"ישראל כיון דבשחיטה תליא מילתא - מזמנים אותם על בני מעים אפ' דאחר שחיטת הקנה הם כמונחים בדיקולא, וכן יכול לחתוך חתיכה מהבהמה קודם שתצא נפשה ומלחה וממתין עד שתצא נפשה (משום לאו דלא תאכלו על הדם) ואכלה.<p dir=""rtl"">גוי שאינו תלוי בשחיטה אלא במיתת הבהמה - רב אחא בר יעקב אמר שאינן מזמנין גוי על בני מעים כיון דכמונחים בדיקולא דמו הוי אבר מן החי, ולפי זה גם אסור לה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה, אבל תנא דלא כוותיה ומותרים לאכול מבשר קודם שתצא נפשה, דליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור.</p>"	חולין לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 2 'השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלים בידים מסואבות' במאי עסקינן שאם יצא בהן דם אין נאכלים בידים מסואבות וכמאן (2)?	"[אין לומר דהכי בקדשים שנטמאים משני - דקתני חיה, ועוד אינם כשרים אם לא יצא דם, ועוד הדם שלהם לא מכשיר, ועוד שאף שלא יצא דם הוכשרו בחיבת הקודש.<p dir=""rtl"">רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכי בחולין שנקחו בכסף מעשר וכחכמים הסוברים שמעשר נעשה שלישי ודלא כר&quot;מ שאמר שהוא כחולין, מתקיף ליה רב שימי בר אשי דלמא מה שנחלקו חכמים ה&quot;מ באכילה, אבל בנגיעה לכו&quot;ע אין שלישי, וכאן אפ' בנגיעה אסרו כשיצא דם, דנאכלים בידים מסואבות היינו אפ' אם מאכיל אחרים.]</p><p dir=""rtl"">רב פפא אמר הכי בידים תחילה שנכנסו לבית המנוגע ורשב&quot;א היא שאמר כדעת ר&quot;ע שהם תחילה אף לחולין [ולא אמרו שזה ר&quot;ע - דדלמא הוא לא אמר אלא לתרומה ולא לחולין, ואף שדעת ר&quot;ע ששני עושה שלישי בחולין דלמא ה&quot;מ שלישי דאורייתא ולא שלישי דרבנן].</p><p dir=""rtl"">ר&quot;א בר' אושעיא ורבה בר בר חנה אמרו דהכי בחולין שנעשו על טהרת הקודש ודלא כר' יהושע שאמר שהן כחולין, ועולא אמר דאף ר' יהושע סובר דחולין שנעשו על טהרת קודש הם כקודש [ולא אמר בחולין שנעשו על טהרת תרומה וככו&quot;ע - דבשר לא שייך על טהרת תרומה, ואף שחיה מוזכרת במשנה, בשר בבשר מיחילף, בשר בפירי לא מיחליף].</p>"	חולין לג.		
